איך מכינים חינה? המדריך המלא

החינה היא משחה אותה מכינים מעלים מיובשים הידועים גם בשמם- עלי הכופר או כפי שמצויין בשיר השירים ״אשכול הכופר״. הכופר הינו שיח נשיר שגבהו 1–6 מטרים הנפוץ באזורים טרופים וסאב-טרופים צחיחים למחצה באפריקה, אסיה וצפון אוסטרליה.

מאחר שסמל ההיכר של החינה הוא בהקשר טקס החינה המוסרתי והמוכר,  מקובל שאת החינה הייתה מכינה ומערבבת אישה רחבת לב, ברוכת ילדים, נכדים ונינים וזאת בהסתמך על העובדה שרבים רואים בטקס החינה עצמו  סגולה לפיריון והצלחה, וזו מעין ברכה שאישה שכזו תכין את החינה לטקס.

לאחר ייבוש העלים, הם נטחנים לאבקה דקה, בעבר היו נוהגים לטחון בבית את עלי הכופר על ידי עלי ומכתש, כפי שהיו כותשים תבלינים. היום ניתן לקנות את האבקה שלהם לרב בחנויות תבלינים המתמחות ביצירת החינה. יש חנויות שאף מתפארות בטיב החינה ומבטיחות עושר בצבע שלה- שימו לב היכן אתם רוכשים את שלכם. ניתן לרכוש חינה שחורה או אדומה- לרב לטקסי החינה המסורתיים רוכשים חינה אדומה (לבקש מהמוכר) שצבע האבקה שלה הוא ירקרק  והיא מותירה על היד צבע כתום-אדמדם. החינה השחורה לרב משמשת למה שאנו מכירים כקעקועי חינה.

לתערובת החינה נוהגים להוסיף מרכיבים שונים טרם הערבוב שלה עם המים כגון: עראק, מי ורדים, בשמים למיניהם ואף שקיות תה על מנת לחזק את צבעה של החינה.

מרתיחים מים ומוסיפים אליהם את התוספים הרצויים-לחיזוק הריח ו/או לחיזוק הצבע, ומחכים מספר דקות. לאחר מכן מוסיפים את תערובת החינה למים ומחכים עד להתגבשות התערבות לעיסה אחידה. ניתן גם לעשות הפוך- להתחיל לשפוך את הנוזלים לתוך קערת החינה עד שכל התערובת מוספגת כולה במים ונהפכ לעיסה שבמראית עין מוצקה, אך ניתן למרוח אותה והיא אינה נוזלית מדי.

את תערובת החינה שהתקבלה לרב יוצקים לתוך קערת זכוכית גדולה ומקשטים בעזרת סוכריות וזוג נרות. יש המוסיפים מעל החינה עלי צמח הרוטה בשל האמונה שזה מביא אנרגיות טובות ומבריח עין רעה.

יש להמתין מעט עד להסרת החינה במים על מנת שהצבע ייקלט באזור המרוח, וכיום נהוג לקשור סרטים על היד כדי שלא תלכלך.

סגירת תפריט
נשמח לעשות גם לכם חינה מפוארת!

השאירו פרטים או פנו ישירות בווצאפ

Open chat
לחינה מפוארת לחצו כאן